51 1 1 דבר יהוה אשר היה אל הושע בן בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל:
51 1 2 תחלת דבר יהוה בהושע P ויאמר יהוה אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים כי זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה:
51 1 3 וילך ויקח את גמר בת דבלים ותהר ותלד לו בן:
51 1 4 ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל:
51 1 5 והיה ביום ההוא ושברתי את קשת ישראל בעמק יזרעאל:
51 1 6 ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל כי נשא אשא להם:
51 1 7 ואת בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים:
51 1 8 ותגמל את לא רחמה ותהר ותלד בן:
51 1 9 ויאמר קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם: S
51 2 1 והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי:
51 2 2 ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל:
51 2 3 אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה:
51 2 4 ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה:
51 2 5 פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא:
51 2 6 ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה:
51 2 7 כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי:
51 2 8 לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא:
51 2 9 ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה:
51 2 01 והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל:
51 2 11 לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה:
51 2 21 ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי:
51 2 31 והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה:
51 2 41 והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה:
51 2 51 ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה: P
51 2 61 לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה:
51 2 71 ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים: S
51 2 81 והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי:
51 2 91 והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם:
51 2 02 וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח:
51 2 12 וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים:
51 2 22 וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה: S
51 2 32 והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ:
51 2 42 והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל:
51 2 52 וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי: P
51 3 1 ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים:
51 3 2 ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים:
51 3 3 ואמר אליה ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם אני אליך:
51 3 4 כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים:
51 3 5 אחר ישבו בני ישראל ובקשו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל יהוה ואל טובו באחרית הימים: P
51 4 1 שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ:
51 4 2 אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו:
51 4 3 על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו:
51 4 4 אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן:
51 4 5 וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך:
51 4 6 נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני:
51 4 7 כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר:
51 4 8 חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו:
51 4 9 והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו:
51 4 01 ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר:
51 4 11 זנות ויין ותירוש יקח לב:
51 4 21 עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם:
51 4 31 על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה:
51 4 41 לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט:
51 4 51 אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה:
51 4 61 כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב:
51 4 71 חבור עצבים אפרים הנח לו:
51 4 81 סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה:
51 4 91 צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם: S
51 5 1 שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור:
51 5 2 ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם:
51 5 3 אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל:
51 5 4 לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו:
51 5 5 וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם:
51 5 6 בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם:
51 5 7 ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם: S
51 5 8 תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין:
51 5 9 אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה:
51 5 01 היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי:
51 5 11 עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו:
51 5 21 ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה:
51 5 31 וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור:
51 5 41 כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל:
51 5 51 אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני:
51 6 1 לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו:
51 6 2 יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו:
51 6 3 ונדעה נרדפה לדעת את יהוה כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ:
51 6 4 מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך:
51 6 5 על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא:
51 6 6 כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעלות:
51 6 7 והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי:
51 6 8 גלעד קרית פעלי און עקבה מדם:
51 6 9 וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה כי זמה עשו:
51 6 01 בבית ישראל ראיתי שעריריה שם זנות לאפרים נטמא ישראל: )שערוריה(
51 6 11 גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי: P
51 7 1 כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ:
51 7 2 ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו:
51 7 3 ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים:
51 7 4 כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו:
51 7 5 יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים:
51 7 6 כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה:
51 7 7 כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי:
51 7 8 אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה:
51 7 9 אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע:
51 7 01 וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת:
51 7 11 ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו:
51 7 21 כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם: S
51 7 31 אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים:
51 7 41 ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי:
51 7 51 ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע:
51 7 61 ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים:
51 8 1 אל חכך שפר כנשר על בית יהוה יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו:
51 8 2 לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל:
51 8 3 זנח ישראל טוב אויב ירדפו:
51 8 4 הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת:
51 8 5 זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין:
51 8 6 כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון:
51 8 7 כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח אולי יעשה זרים יבלעהו:
51 8 8 נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו:
51 8 9 כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים:
51 8 01 גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים:
51 8 11 כי הרבה אפרים מזבחת לחטא היו לו מזבחות לחטא:
51 8 21 אכתוב לו רבו תורתי כמו זר נחשבו: )אכתב( )לו( )רבי(
51 8 31 זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו:
51 8 41 וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה: S
51 9 1 אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן:
51 9 2 גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה:
51 9 3 לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו:
51 9 4 לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה:
51 9 5 מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה:
51 9 6 כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם:
51 9 7 באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה:
51 9 8 צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו משטמה בבית אלהיו:
51 9 9 העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם: S
51 9 01 כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם:
51 9 11 אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון:
51 9 21 כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם:
51 9 31 אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הרג בניו:
51 9 41 תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים:
51 9 51 כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים:
51 9 61 הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם: S )בל( )יעשון(
51 9 71 ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים: S
51 01 1 גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות:
51 01 2 חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם:
51 01 3 כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו:
51 01 4 דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי:
51 01 5 לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו:
51 01 6 גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו:
51 01 7 נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים:
51 01 8 ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו: S
51 01 9 מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה:
51 01 01 באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם: )עונתם(
51 01 11 ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב:
51 01 21 זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם:
51 01 31 חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרכך ברב גבוריך:
51 01 41 וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על בנים רטשה:
51 01 51 ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל:
51 11 1 כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני:
51 11 2 קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון:
51 11 3 ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים:
51 11 4 בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל:
51 11 5 לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב:
51 11 6 וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם:
51 11 7 ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם:
51 11 8 איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי:
51 11 9 לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר:
51 11 01 אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים:
51 11 11 יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה: S
51 21 1 סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן:
51 21 2 אפרים רעה רוח ורדף קדים כל היום כזב ושד ירבה וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל:
51 21 3 וריב ליהוה עם יהודה ולפקד על יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו:
51 21 4 בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים:
51 21 5 וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו:
51 21 6 ויהוה אלהי הצבאות יהוה זכרו:
51 21 7 ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל אלהיך תמיד:
51 21 8 כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב:
51 21 9 ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא:
51 21 01 ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד:
51 21 11 ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה:
51 21 21 אם גלעד און אך שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי:
51 21 31 ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר:
51 21 41 ובנביא העלה יהוה את ישראל ממצרים ובנביא נשמר:
51 21 51 הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו:
51 31 1 כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת:
51 31 2 ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון:
51 31 3 לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה:
51 31 4 ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי:
51 31 5 אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות:
51 31 6 כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני:
51 31 7 ואהי להם כמו שחל כנמר על דרך אשור:
51 31 8 אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם:
51 31 9 שחתך ישראל כי בי בעזרך:
51 31 01 אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך אשר אמרת תנה לי מלך ושרים:
51 31 11 אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי: S
51 31 21 צרור עון אפרים צפונה חטאתו:
51 31 31 חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים:
51 31 41 מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני:
51 31 51 כי הוא בן אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה:
51 41 1 תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו: P
51 41 2 שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך:
51 41 3 קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו:
51 41 4 אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירחם יתום:
51 41 5 ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו:
51 41 6 אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון:
51 41 7 ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון:
51 41 8 ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון: S
51 41 9 אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא:
51 41 01 מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם: