71 1 1 דברי עמוס אשר היה בנקדים מתקוע אשר חזה על ישראל בימי עזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל שנתים לפני הרעש:
71 1 2 ויאמר יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל: P
71 1 3 כה אמר יהוה על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו על דושם בחרצות הברזל את הגלעד:
71 1 4 ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן הדד:
71 1 5 ושברתי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת און ותומך שבט מבית עדן וגלו עם ארם קירה אמר יהוה: P
71 1 6 כה אמר יהוה על שלשה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום:
71 1 7 ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנתיה:
71 1 8 והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלשתים אמר אדני יהוה: P
71 1 9 כה אמר יהוה על שלשה פשעי צר ועל ארבעה לא אשיבנו על הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים:
71 1 01 ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנתיה: P
71 1 11 כה אמר יהוה על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח:
71 1 21 ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה: P
71 1 31 כה אמר יהוה על שלשה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם:
71 1 41 והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה:
71 1 51 והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה: P
71 2 1 כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד:
71 2 2 ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר:
71 2 3 והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה: P
71 2 4 כה אמר יהוה על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם:
71 2 5 ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם: P
71 2 6 כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים:
71 2 7 השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי:
71 2 8 ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם:
71 2 9 ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת:
71 2 01 ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את ארץ האמרי:
71 2 11 ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין זאת בני ישראל נאם יהוה:
71 2 21 ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו:
71 2 31 הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר:
71 2 41 ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו:
71 2 51 ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו:
71 2 61 ואמיץ לבו בגבורים ערום ינוס ביום ההוא נאם יהוה: P
71 3 1 שמעו את הדבר הזה אשר דבר יהוה עליכם בני ישראל על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר:
71 3 2 רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם:
71 3 3 הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו:
71 3 4 הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד:
71 3 5 התפל צפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד:
71 3 6 אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר ויהוה לא עשה:
71 3 7 כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים:
71 3 8 אריה שאג מי לא יירא אדני יהוה דבר מי לא ינבא:
71 3 9 השמיעו על ארמנות באשדוד ועל ארמנות בארץ מצרים ואמרו האספו על הרי שמרון וראו מהומת רבות בתוכה ועשוקים בקרבה:
71 3 01 ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם: P
71 3 11 לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והורד ממך עזך ונבזו ארמנותיך:
71 3 21 כה אמר יהוה כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש:
71 3 31 שמעו והעידו בבית יעקב נאם אדני יהוה אלהי הצבאות:
71 3 41 כי ביום פקדי פשעי ישראל עליו ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ:
71 3 51 והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו בתים רבים נאם יהוה: S
71 4 1 שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה:
71 4 2 נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה:
71 4 3 ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה:
71 4 4 באו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם:
71 4 5 וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני יהוה:
71 4 6 וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם ולא שבתם עדי נאם יהוה:
71 4 7 וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש:
71 4 8 ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים ולא ישבעו ולא שבתם עדי נאם יהוה:
71 4 9 הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם יהוה: S
71 4 01 שלחתי בכם דבר בדרך מצרים הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא שבתם עדי נאם יהוה:
71 4 11 הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא שבתם עדי נאם יהוה: S
71 4 21 לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל:
71 4 31 כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ יהוה אלהי צבאות שמו: S
71 5 1 שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל:
71 5 2 נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה:
71 5 3 כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל: S
71 5 4 כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו:
71 5 5 ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון:
71 5 6 דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל:
71 5 7 ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו:
71 5 8 עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו: S
71 5 9 המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא:
71 5 01 שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו:
71 5 11 לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם:
71 5 21 כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו:
71 5 31 לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא:
71 5 41 דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם:
71 5 51 שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף: S
71 5 61 לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי:
71 5 71 ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה: S
71 5 81 הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור:
71 5 91 כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש:
71 5 02 הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו:
71 5 12 שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם:
71 5 22 כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט:
71 5 32 הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע:
71 5 42 ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן:
71 5 52 הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל:
71 5 62 ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם:
71 5 72 והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו: P
71 6 1 הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל:
71 6 2 עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם:
71 6 3 המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס:
71 6 4 השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק:
71 6 5 הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר:
71 6 6 השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף:
71 6 7 לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים: P
71 6 8 נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה:
71 6 9 והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו:
71 6 01 ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה:
71 6 11 כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים:
71 6 21 הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה:
71 6 31 השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים:
71 6 41 כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה: S
71 7 1 כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש אחר גזי המלך:
71 7 2 והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא:
71 7 3 נחם יהוה על זאת לא תהיה אמר יהוה:
71 7 4 כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק:
71 7 5 ואמר אדני יהוה חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא:
71 7 6 נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה: S
71 7 7 כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך:
71 7 8 ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו:
71 7 9 ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב: P
71 7 01 וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו:
71 7 11 כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו: S
71 7 21 ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא:
71 7 31 ובית אל לא תוסיף עוד להנבא כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא: S
71 7 41 ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים:
71 7 51 ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל:
71 7 61 ועתה שמע דבר יהוה אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק:
71 7 71 לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו: S
71 8 1 כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ:
71 8 2 ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו:
71 8 3 והילילו שירות היכל ביום ההוא נאם אדני יהוה רב הפגר בכל מקום השליך הס: P
71 8 4 שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ: )עניי( )ארץ(
71 8 5 לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה:
71 8 6 לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר:
71 8 7 נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם:
71 8 8 העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה כיאור מצרים: S )ונשקעה(
71 8 9 והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור:
71 8 01 והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר:
71 8 11 הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי יהוה:
71 8 21 ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו:
71 8 31 ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים בצמא:
71 8 41 הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד: S
71 9 1 ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט:
71 9 2 אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים משם אורידם:
71 9 3 ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים משם אצוה את הנחש ונשכם:
71 9 4 ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה:
71 9 5 ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים:
71 9 6 הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו: )מעלותיו(
71 9 7 הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר:
71 9 8 הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב נאם יהוה:
71 9 9 כי הנה אנכי מצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ:
71 9 01 בחרב ימותו כל חטאי עמי האמרים לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה:
71 9 11 ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם:
71 9 21 למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה זאת: P
71 9 31 הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה:
71 9 41 ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם:
71 9 51 ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר יהוה אלהיך: